זוגיות והחוזה הלא כתוב

בין בני זוג יש חוזה בלתי כתוב ופעמים רבות בלתי מודע. החוזה "נכתב" ברגע ההתאהבות. היה רגע של אושר שבו כל צד השלים את הצד השני, מילא איזה חלל פנימי הפעור בתוך האחר, ולתקופה קצרה הייתה תחושה של שלמות. החוזה אומר: "כל צד אמור להביא איזושהי איכות מולדת שלו/ה לתוך המערכת יחסים כך שתיווצר הרמוניה." לדוגמא: הוא מביא פרקטיות, היא מביאה קלילות וחן, הוא מביא עדינות היא מביאה התמסרות והחלטיות וכו'…. כל קונפליקט בין בני הזוג מוזן בעצם מהפרה של אותו החוזה. אם אנו רוצים לפתור קונפליקט לעומקו, צריך לשאול את עצמינו את השאלה הבאה: איזו איכות של בן/בת הזוג שלי הייתי רוצה שתהיה נוכחת בסיטואציה הקונפליקטואלית? למעשה עלינו להבין שבעצם אנחנו רוצים את האיכות הזו בתוכנו, היא חסרה לנו. עוזר מאד לעצור ולהיזכר שוב באותם שבועות ראשונים של התאהבות, להזכיר לעצמנו במה התאהבנו. אנו רוצים ללמוד על עצמנו, רוצים להרגיש שלמים ואנו עושים זאת דרך בן/בת הזוג שלנו! למשל, אני כועס על זוגתי כשהבית מבולגן. אני בעצם נוטר לה על שהיא לא מביאה את חוש האסתטיקה המשובח שלה, אותו אני רוצה להכניס לחיי, להרגיש בתוכי.
כשהאיכות הנעלמת מאותרת, אפשר לפתח עם בן/בת הזוג דיאלוג ישירות עליה. משהו כמו: "מותק, ממש חסר לי שבבית תהיה תחושה אסטטית יותר. אני לא יודע איך עושים את זה, זה יעשה לי שקט בנשמה אם הבית יהיה מטופח." מתוך ההבנה שחסרה לי אסתטיקה בחיים אני יכול גם להגביר את תשומת הלב שלי לנושא ולחפש דרכים לטפח אותו בתוכי בלי קשר לזוגתי. כך מוסתת תשומת הלב לסיבה האמתית של הקונפליקט והחוזה הבלתי כתוב מועלה למודעות ולשיח ומקבל משנה תוקף.
זה דורש לעצור ולחשוב אך שווה את המאמץ ומחזק מאד את הקשר. בהצלחה.